בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, [להלן: "חוק יחסי ממון"] סעיף 4 לכתחילה אין מחילים שיתוף על נכסים "אין בכריתת הנישואין או בקיומם כשלעצמם כדי לפגוע בקניינים של בני הזוג, להקנות לאחד מהם זכויות בנכסי השני או להטיל עליו אחריות לחובות השני".
פסה"ד ע"א 1915/91 אסתר יעקובי נ' עזרא יעקובי, מסביר את סעיף 4 לחוק יחסי ממון, ומבאר כי מטרת החוק לראות את בני הזוג כאנשים עצמאיים, אשר קניינו של האחד אינו נפגע על-ידי בן-זוגו.
פסה"ד ת"א (מחוזי ת"א) 2584-07 בנק הפועלים בע"מ נ' זאב עפרוני : "חרף הלכת השיתוף "קיימים זוגות נשואים רבים אשר חזקת השיתוף אינה מופעלת בעניינם, ותחת זאת ניתן תוקף מלא לבעלותו הנפרדת של כל אחד מבני הזוג בנכסיו"... "יכולים בני זוג להסכים שאחד מהם ירכוש נכס או ינהל עסק כלשהו באופן שיהיה רכושו הבלעדי ועל סיכונו בלבד" החלטה של בני זוג על הפרדה רכושית, היא אם כן החלטה לגיטימית.....".
בפסה"ד, (אי') 2555/06 תמש (אי') 2555-06 ז.פ נ' ר נדחתה תביעת בן זוג את בת זוגתו (לשניהם אלו יחסים שניים לאחר גירושין) לעניין החלת חזקת השיתוף כלפי רכוש, נכס בית ורכב של בת הזוג, זאת כיוון שבת הזוג קיימה חיי הפרדה רכושית וכל נטל כלכלת הבית ותחזוקתו נפל על כתבי הנתבעת: "הצדדים כאמור לא החזיקו בחשבונות בנק משותפים, לא הוכחה תרומה כלכלית משמעותית מצד התובע למשק-הבית המשותף, הדירות וכל הרכוש נרשמו על שם הנתבעת בלבד, המקורות הכספיים לרכישתם באו ממקורותיה של הנתבעת בלבד..ויודגש, כי אף אצל בני זוג נשואים ניתן לסתור את כוונת השיתוף ביחס לנכס מסוים או ביחס לסוג מסוים של נכסים, בהתאם לראיות המובאות".
מטרת קיומו של הסכם ממון הוא לעגן בצורה חופשית והדדית את רצון הצדדים לזכותם הקניינית על רכושם. פגיעה בזכות הקניינית של הצדדים ובחופש ורצון הצדדים לעגן את זכותם, ככל שנתמכת בראיות, מהווה פגיעה יסודית בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו.
תקנות סדר הדין האזרחי החדשות מבטלות את הליך המרצת הפתיחה המיועד לסעד ההצהרתי, ויש בהן הגיון רב, שהרי בהליך קצר ולא ממצה יכול להיגרם נזק בלתי הפיך לאחד הצדדים אשר לא שקל נכון את אופן הצגת העובדות. משמע, שגם הליך אשר לכאורה נראה פשוט, אינו פשוט ודורש ירידה לעומקם של עובדות באופן שקול, מאוזן ומדוד.