פשיטת רגל
פשט"ר והוצל"פ
פשיטת רגל
דיני פשיטת הרגל עוסקים במצב בו אדם אינו יכול לשלם את חובותיו, מצב זה קרוי חדלות פירעון.
מטרת פשיטת רגל נועדה לשתי תכליות:
- לכנס את נכסי החייב ולחלקם בין נושיו בדרך היעילה, המהירה והשוויונית ביותר.
- לאפשר לחייב חדל פירעון שאינו מסוגל לשלם את כל חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מחובותיו.
השיקולים המהותיים שבית המשפט שוקל בבואו להחליט בבקשה לפשיטת רגל
סעיף 18ה(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 מגדיר את השיקולים המהותיים שעל בית המשפט לשקול בבואו להחליט בבקשה לפשיטת רגל.
לפי הסעיף רשאי בית המשפט לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו. בבסיס הפעלתו של סעיף 18ה לפקודה ושיקול הדעת לגביה ניצבות שתי תכליות:
- הראשונה, עניינה בנושים, והיא כינוס נכסי החייב לצורך פירעון החובות בדרך יעילה, שוויונית ומהירה;
- האחרת, עניינה בחייב, ויסודה ברצון ליתן לו הזדמנות ''לפתוח דף חדש'', לאחר שיופטר מחובותיו.
תום ליבו של החייב המבקש הכרזה כפושט רגל נבחן באמות מידה אובייקטיביות הנגזרות מתכליותיו של מוסד פשיטת הרגל. לצד תכליות פשיטת הרגל עומדות התכליות הכלליות שביסוד כל דבר חקיקה, המעוגנות ביסודות השיטה, והן: הגנה על תקנת הציבור והשמירה על שלטון החוק, שהרי דרישת תום הלב היא חלק ממושגי תקנת הציבור, המגלמת את ערכי המוסר וההגינות בחיי החברה.
המושג "תקנת הציבור" הוא מושג דינמי בעל תכנים משתנים, המיועד לשקף את ה"אני מאמין" החברתי של שיטת המשפט, ובתי המשפט יוצקים בו תוכן תוך קביעת משמעותו ותחומי התפרשותו בקונקרטיים. העיקרון שלפיו אל יהא חוטא נשכר עובר כחוט השני בכל תחומי המשפט, שכן ההרמוניה החקיקתית של כלל דברי החקיקה מוליכה למסקנה שלפיה באופן עקרוני אין זה ראוי כי מפר החוק יהנה מפירות הפרת החוק על דרך של הנאה מזכויות שמוענקות לו על-ידי החוק. אדם שיצר את חובותיו בחוסר תום לב, ופגע בכך בנושיו, ואפשר אף עבר על החוק ופגע בתקנת הציבור הכללית, לא ראוי שיזכה ביתרונותיו של הליך פשיטת הרגל, שנועד, בין היתר, לשיקומו הכלכלי-חברתי.
[ע"א 3376/11 שרגא רוזנברג נ' כונס הנכסים הרשמי]
משרדנו מספק יעוץ ושירותים משפטיים בתחום פשיטת הרגל לחייבים החל מן השלב הראשוני, של הגשת הבקשה והערכת הסיכויים, עד לשלב הסופי, בו מקבל החייב הפטר מחובותיו.
פירוק
פירוק מתייחס למצב של חדלות פירעון בתאגיד. כלפי אדם פרטי בהליך של פשיטת רגל ניתן צו פשיטת רגל, לעומת זאת כלפי תאגיד עסקינן במתן צו פירוק.
אם בתהליך של פשיטת רגל אדם פרטי למעשה מתחיל פרק חדש בחיים, הרי שבסיומו של הליך פירוק בתאגיד, החברה מתחסלת ונמחקת.
משרדינו מספק שירותי יעוץ ושירות משפטי בכל דיני פשיטת רגל, כינוס, הקפאת הליכים ופירוק של חברות.
עקרון יסוד בדיני פשיטת הרגל ובפירוק חברה חדלת פירעון הוא, כי יש לחלק באופן שוויוני את נכסיו של פושט הרגל או החברה בין קבוצות הנושים בעלי אותו מעמד, תוך יצירת מדרג עדיפות בין קבוצות נושים שונות בהתאם לאופי נשייתם. מערך כללי פשיטת הרגל מדרג את קבוצות הנושים על-פי סוגי חובם, וקובע את סדר נשייתם במסגרת הסדר הפירעון הכולל. בתחומי קבוצת הנושים פנימה, חל עקרון השוויון, האוסר להעדיף נושה על נושה. כדי לקיים את עקרון השוויון בין הנושים, הסדר פירעון החובות של גוף חדל פירעון הוא בעל אופי קולקטיבי ולא פרטני, ותכליתו להבטיח כי לא תינתן העדפה פסולה לנושה אינדיבידואלי על חשבון הנושים האחרים. כל חריגה מחובת השוויון, ולו ביחס לנושה אחד, פוגעת בשאר הנושים, בהינתן העובדה כי קופת החברה בפירוק אינה מספיקה לכבד את מלוא חובותיה, והכל נאלצים להסתפק בפחות מהמגיע להם, ולעתים נדרשים להסכין גם עם תוצאה שלא יקבלו דבר. העדפת נושה מקטינה את כלל המסה העומדת לחלוקה, ובמקביל לכך, את שיעורו של החלק היחסי בפירעון חובות החברה שישולם לנושיה.
משרדנו מספק יעוץ ושירותים משפטיים בתחום פירוק תאגידים, צו עיכוב הליכים, צו הקפאת הליכים, כינוס נכסים והליך חיסול מרצון של חברה.
הוצאה לפועל
משרדנו מספק יעוץ ושירותים משפטיים במכלול ההליכים אשר ברשות האכיפה והגבייה לחייב ולזוכה.
הליך חשוב מאוד אשר לו השפעה על חיי החייב, בבואו לשקול פשיטת רגל במטרה לקבל הפטר, הינו מסלול הפטר מחובות ל"חייב מוגבל באמצעים" בהוצאה לפועל.
מסלול הפטר מחובות ל"חייב מוגבל באמצעים" בהוצאה לפועל
ישנם מקרים בהם לא נכון ולא כדאי לפעול במסגרת הליך כינוס הנכסים, פשיטת רגל לצורך קבלת הפטר לחובות. במקרים בהם החייב עונה על מספר תנאים מצטברים יותר נכון ויותר כדאי לפעול במסגרת מסלול הפטר מחובות הקיים ברשות ההוצאה לפועל.
בתאריך 06/09/2015 נכנס לתוקפו תיקון מס' 47 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967, מתן הפטר לחייב מוגבל באמצעים.
בתאריך 11/03/2018 אושרו תיקונים בחוק המקלים את תנאי הכניסה להליך הפטר מחובות, גם ביחס לחלק מהחייבים שהגישו בעבר בקשה להפטר ונדחו.
הוראות התיקון יעמדו בתוקפן עד לתאריך 05/09/2019.
במסגרת הוראת השעה, חייבים אשר הוכרזו כ"חייבים מוגבלים באמצעים" במערכת ההוצאה לפועל, ועומדים בתנאי הסף, יהיו זכאים להגיש בקשה להפטר שמשמעותה – מחיקת חובות בהוצאה לפועל וחובות שאינם במערכת ההוצאה לפועל.
מטרת התיקון לחוק הינה לסייע לחייבים מוגבלים באמצעים מחוסרי נכסים או שיש להם נכסים שאין תועלת במימושם לקבל הפטר מחובותיהם, על מנת לאפשר להם לשקם את חייהם ולצאת לדרך חדשה.
אילו חובות נמחקים במסלול הפטר מחובות ל"חייב מוגבל באמצעים" בהוצאה לפועל
הפטר מביא למחיקת חובות למעט מחובות שאינם בני הפטר:
- חוב שנוצר במרמה
- חוב מזונות
- חוב משכנתא
- קנס פלילי או מנהלי
- נזק בלתי קצוב - המהווה חוב בגין תביעות לדמי נזק אשר אינו נובע מהבטחה או חוזה, לדוגמא תביעות נזיקין בגין נזקי גוף.
המשרד מספק שירותים משפטיים ליחיד ולתאגיד בנושא פשיטת רגל, פירוק, הקפאת הליכים, תביעות חוב ומכלול הפעולות מול הרשות לאכיפה וגבייה, הוצל"פ.
