
חדלות פירעון והוצאה לפועל
חדלות פירעון
הגדרה
חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב (אדם או עסק) אינו יכול לפרוע את חובותיו במועד, או שסך חובותיו והתחייבויותיו עולה על שווי נכסיו.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018, הסדיר הליך משפטי אחיד (במקום פשיטת רגל) שמטרתו:
• שיקום כלכלי של החייב (הפטר מחובות לאחר תהליך).
• השבת חובות לנושים ככל הניתן.
מבנה ההליך
העדכונים בחקיקה מציגים הליך מובנה הכולל:
• צו לפתיחת הליכים
• תקופת ביניים (כ־שנה)
• צו לשיקום כלכלי (כ־3 שנים)
הליך זה מוביל בסופו של דבר להפטר, תוך פיקוח של הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (לשעבר הכונס הרשמי).
מטרות ההליך:
• שיקום החייב,
• מתן הפטר מחובות (בסיום הליך תקין),
• והחזר חובות לנושים.
השיקולים המהותיים שבית המשפט שוקל בבואו להחליט בבקשה לחדלות פירעון
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018 קובע את השיקולים המהותיים שעל בית המשפט לבחון בעת החלטה האם להעניק הליכי חדלות פירעון. בית המשפט רשאי לדחות בקשה אם הוגשה בחוסר תום לב, מתוך מטרה לנצל לרעה את ההליך, או אם החייב מסוגל לפרוע את חובותיו.
שתי תכליות עיקריות עומדות בבסיס שיקול דעתו של בית המשפט:
תום ליבו של החייב המבקש הכרזה כפושט רגל נבחן באמות מידה אובייקטיביות הנגזרות מתכליותיו של מוסד פשיטת הרגל. לצד תכליות פשיטת הרגל עומדות התכליות הכלליות שביסוד כל דבר חקיקה, המעוגנות ביסודות השיטה, והן: הגנה על תקנת הציבור והשמירה על שלטון החוק, שהרי דרישת תום הלב היא חלק ממושגי תקנת הציבור, המגלמת את ערכי המוסר וההגינות בחיי החברה.
המושג "תקנת הציבור" הוא מושג דינמי בעל תכנים משתנים, המיועד לשקף את ה"אני מאמין" החברתי של שיטת המשפט, ובתי המשפט יוצקים בו תוכן תוך קביעת משמעותו ותחומי התפרשותו בקונקרטיים. העיקרון שלפיו אל יהא חוטא נשכר עובר כחוט השני בכל תחומי המשפט, שכן ההרמוניה החקיקתית של כלל דברי החקיקה מוליכה למסקנה שלפיה באופן עקרוני אין זה ראוי כי מפר החוק יהנה מפירות הפרת החוק על דרך של הנאה מזכויות שמוענקות לו על-ידי החוק. אדם שיצר את חובותיו בחוסר תום לב, ופגע בכך בנושיו, ואפשר אף עבר על החוק ופגע בתקנת הציבור הכללית, לא ראוי שיזכה ביתרונותיו של הליך פשיטת הרגל, שנועד, בין היתר, לשיקומו הכלכלי-חברתי.
[ע"א 3376/11 שרגא רוזנברג נ' כונס הנכסים הרשמי]
משרדנו מספק יעוץ ושירותים משפטיים בתחום פשיטת הרגל לחייבים החל מן השלב הראשוני, של הגשת הבקשה והערכת הסיכויים, עד לשלב הסופי, בו מקבל החייב הפטר מחובותיו.
פירוק תאגידי
פירוק מתייחס למצב של חדלות פירעון בתאגיד. כלפי אדם פרטי בהליך של פשיטת רגל ניתן צו פשיטת רגל, לעומת זאת כלפי תאגיד עסקינן במתן צו פירוק.
אם בתהליך של פשיטת רגל אדם פרטי למעשה מתחיל פרק חדש בחיים, הרי שבסיומו של הליך פירוק בתאגיד, החברה מתחסלת ונמחקת.
עקרון יסוד בדיני פשיטת הרגל ובפירוק חברה חדלת פירעון הוא, כי יש לחלק באופן שוויוני את נכסיו של פושט הרגל או החברה בין קבוצות הנושים בעלי אותו מעמד, תוך יצירת מדרג עדיפות בין קבוצות נושים שונות בהתאם לאופי נשייתם. מערך כללי פשיטת הרגל מדרג את קבוצות הנושים על-פי סוגי חובם, וקובע את סדר נשייתם במסגרת הסדר הפירעון הכולל. בתחומי קבוצת הנושים פנימה, חל עקרון השוויון, האוסר להעדיף נושה על נושה. כדי לקיים את עקרון השוויון בין הנושים, הסדר פירעון החובות של גוף חדל פירעון הוא בעל אופי קולקטיבי ולא פרטני, ותכליתו להבטיח כי לא תינתן העדפה פסולה לנושה אינדיבידואלי על חשבון הנושים האחרים. כל חריגה מחובת השוויון, ולו ביחס לנושה אחד, פוגעת בשאר הנושים, בהינתן העובדה כי קופת החברה בפירוק אינה מספיקה לכבד את מלוא חובותיה, והכל נאלצים להסתפק בפחות מהמגיע להם, ולעתים נדרשים להסכין גם עם תוצאה שלא יקבלו דבר. העדפת נושה מקטינה את כלל המסה העומדת לחלוקה, ובמקביל לכך, את שיעורו של החלק היחסי בפירעון חובות החברה שישולם לנושיה.
משרדנו מספק יעוץ ושירותים משפטיים בתחום פירוק תאגידים, צו עיכוב הליכים, צו הקפאת הליכים, כינוס נכסים והליך חיסול מרצון של חברה.
הוצאה לפועל
משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל ההליכים בפני רשות האכיפה והגבייה, הן לחייבים והן לזוכים.
הליך חשוב המשפיע על חייבים השוקלים חדלות פירעון הוא מסלול ההפטר לחייבים שהוגדרו כ–"חייבים מוגבלים באמצעים" במסגרת לשכת ההוצאה לפועל.
מסלול זה מאפשר לחייבים שהוכרזו כ"חייבים מוגבלים באמצעים" להגיש בקשה למחיקת חובות, לרבות חובות שמחוץ למערכת ההוצאה לפועל, בכפוף לעמידה בתנאי סף.
חובות מסויימים אינם רשאים להיפטר מהם, כגון:
משרדנו מעניק שירותים משפטיים ליחידים ולתאגידים בתחום חדלות פירעון, פירוק, עיכוב הליכים, תביעות חוב, ובכלל הפעולות מול רשות האכיפה והגבייה.